Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 27a
מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּורִידִין חֲצִי אֶחָד בְּעוֹף וְאֶחָד וָחֵצִי בִּבְהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה רוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה
Traduction
MISHNA: In the case of one who slaughters by cutting one siman, i.e., the windpipe or the gullet, in a bird, and two simanim in an animal, his slaughter is valid, and the halakhic status of the majority of one siman is like that of the entire siman. Rabbi Yehuda says: The slaughter is not valid until he cuts the veins [haveridin], i.e., the major blood vessels in the neck. If one cut half of one siman in a bird or one and a half simanim in an animal, his slaughter is not valid. If one cut the majority of one siman in a bird or the majority of two simanim in an animal, his slaughter is valid.
Rachi non traduit
מתני' השוחט. שחיטתו כשרה. בגמרא פריך שנים בבהמה מאי לשון דיעבד שייך ביה אלא כמה ישחוט וילך:
אחד בעוף. בגמרא תני טעמא:
ורובו של אחד. של כל אחד ואחד:
וורידין. חוטי הצואר שמקלחין את הדם ובגמרא (לקמן חולין דף כח:) מפרש דאעוף קאי ומשום להוציא את הדם:
רוב אחד בעוף כו'. בגמרא (שם דף כט.) פריך הא תנא ליה רישא:
Tossefoth non traduit
מתני' השוחט. ר' יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין. דוקא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד מוקי לה בגמרא וכרבי יהודה קיימא לן כדאמר בפ''ק דברכות (דף ח:) הזהרו בוורידין כר' יהודה ונראה דדוקא לכתחלה קא''ר יהודה אבל אם צלאו דיעבד ולא נחתכו הוורידין שרי כדמוכח בגמרא דקאמר רב פפא רישא בחולין מהכא דקאמר ר' יהודה עד שישחוט את הוורידין ופליגי רבנן עליה ואי אמרת בקדשים אמאי פליגי עליה הוא עצמו לדם הוא צריך ואי ר' יהודה בדיעבד נמי אסר דלמא לכתחלה מודו רבנן אבל בדיעבד פליגי עליה לכך נראה דפשיטא ליה דרבי יהודה לא קאמר אלא לכתחלה והא דקאמר בתוספתא דרבי יהודה פוסל בעוף עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין לאו דוקא פוסל בדיעבד אלא כלומר אסור:

חצי אחד בעוף. ה''ה חצי כל אחד ואגב רוב אחד נקט חצי אחד ומרישא נמי שמיע ליה דדוקא רוב בעינן ולא נקטיה אלא אגב דבעי למתני אחד וחצי בבהמה אע''ג דהוי טפי מרוב השנים בין הכל שחיטה פסולה:
גְּמָ' הַשּׁוֹחֵט דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה לְכִתְחִלָּה לָא עַד כַּמָּה לִשְׁחוֹט וְלֵיזִיל אִיבָּעֵית אֵימָא אַאֶחָד בָּעוֹף וְאִיבָּעֵית אֵימָא אַרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ
Traduction
GEMARA: The Gemara infers from the term: One who slaughters, that if one slaughtered, then after the fact, yes, the slaughter is valid; but ab initio, no, it is prohibited. The Gemara asks: Is the ruling with regard to the cutting of two simanim in an animal that ab initio, no, it is prohibited? If so, how much is one expected to continue and cut the simanim, ab initio? There are only two relevant simanim to be cut. The Gemara answers: If you wish, say that the reference is to the cutting of one siman in a bird, as one is required to cut both simanim in a bird ab initio. And if you wish, say instead that the reference is to the passage in the mishna that states that the halakhic status of the majority of one siman is like that of the entire siman, as one is required to cut the entire siman ab initio.
Rachi non traduit
גמ' השוחט. על כרחך דיעבד משמע הלכך קשיא לן ב' בבהמה לכתחלה לא סגי בהכי בתמיה:
אאחד בעוף. קאי השוחט דלכתחלה אצרכוה רבנן תרוייהו משום הרחקה לעבירה דלמא לא אתי למיעבד רובא דחד:
Tossefoth non traduit
שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל. ואי משום וורידין אפילו ר' יהודה מודה בבהמה הואיל ומנתחה אבר אבר כדלקמן (חולין דף כח:):
(כמש סימן)
Traduction
§ Kaf, mem, shin is a mnemonic for the sources of the statements cited in the discussion that follows: Rav Kahana, Rav Yeimar, and the school of Rabbi Yishmael.
אָמַר רַב כָּהֲנָא מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִן הַצַּוָּאר שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁח חַטֵּהוּ מִמַּאי דְּהַאי חַטֵּהוּ לִישָּׁנָא דְּדַכּוֹיֵי הוּא דִּכְתִיב וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר
Traduction
Rav Kahana says: From where is it derived with regard to slaughter that it is performed from the neck? It is derived from a verse, as it is stated: ''And he shall slaughter [veshaḥat] the young bull before the Lord'' (Leviticus 1:5), which is interpreted homiletically: From the place where the animal bends [shaḥ], purify it [ḥattehu] through slaughter. The Gemara asks: From where does one ascertain that this term, ḥattehu, is an expression of purification? The Gemara answers: It is ascertained from a verse, as it is written: ''And he shall purify [veḥitte] the house'' (Leviticus 14:52). And if you wish, say instead that it is ascertained from here: ''Purge me [teḥatte’eni] with hyssop and I will be pure'' (Psalms 51:9).
Rachi non traduit
מן הצואר. מן הגרון:
ששח. שכופף:
חטהו. הכשירהו לאכילה וטהרהו. לישנא אחרינא חטהו הוציא את דמו ונקהו. ולהאי לישנא גרסינן חטהו לישנא דדכויי הוא וללישנא קמא גרסינן דאכשורי הוא:
וְאֵימָא מִזְּנָבוֹ שָׁח מִכְּלָל שֶׁזָּקוּף בָּעֵינַן וְהָא שָׁח וְעוֹמֵד הוּא וְאֵימָא מֵאָזְנוֹ בָּעֵינַן דַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֵיכָּא
Traduction
The Gemara challenges: And say that slaughter is from its tail, which is also a place in the animal’s body that is bent. The Gemara responds: From the term: Bends [shaḥ], one can conclude by inference that we require a part of the animal’s body that can stand erect and that bends; and this, the tail, is bent perpetually and is never erect. The Gemara challenges: And say that slaughter is from its ear, which is erect and bends. The Gemara explains: We require that slaughter be performed on a part of the animal’s body from which blood of the soul is spilled, and when one cuts the ear there is no blood of the soul spilled.
Rachi non traduit
ואימא מזנבו. שכפוף תמיד:
ששח. משמע כופף ולא כפוף מכלל שבדרך הליכתו הוא זוקף:
מאזנו. שהוא כופפה כשהוא רוצה:
דם הנפש. דהא בקדשים כתיב ודם הנפש בעינן לזריקה דכתיב דמו בנפשו הוא ואני נתתיו לכם על המזבח וגו' דם שהנפש יוצאה בו מכפר:
וְאֵימָא דְּקָרַע וְאָזֵיל עַד דַּם הַנֶּפֶשׁ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי גְּמָרָא
Traduction
The Gemara asks: And say that one rends the animal starting from the ear and continues until the blood of the soul is spilled. And furthermore, with regard to those actions that invalidate slaughter, i.e., interrupting the slaughter, pressing the knife, concealing the knife in the course of an inverted slaughter, diverting the knife from the place of slaughter, and ripping the simanim from their place before cutting them, from where do we derive them? Rather, these disqualifications are learned through tradition, i.e., a halakha transmitted to Moses from Sinai. The requirement of slaughter from the neck is also learned through tradition, and has no biblical source.
Rachi non traduit
ה''ג ותו שהייה דרסה חלדה כו' ולא גרסינן וליטעמיך:
Tossefoth non traduit
ותו שהייה דרסה וחלדה כו'. בכל הספרים גרסינן וליטעמיך ובקונטרס הגיה ותו וקשה לפירושו דאי הש''ס קאמר לה ומסיק דקרא אתא דלא לשוייה גיסטרא וכן בסמוך גבי קרא דוזבחת מוקי לקרא דלא לשוייה גיסטרא למה לי תרי קראי להכי ועוד דמפרש דלא לשוייה גיסטרא שלא יחתוך הצואר עם הסימנין היכי משמע מושחט ועוד אמאי ס''ד שיחתוך המפרקת אחר שחיטת הסימנין ונראה כגירסת הספרים דגרסי וליטעמיך ורב כהנא קאמר לה שחיטה מן הצואר נמי גמרא ולא מאזנו ולא מחוטמו אבל אכתי לא ידעינן מהיכן מתחיל אי מן העורף כמליקה או מצד הגרון בסימנים ולהכי אתא ושחט לומר ממקום ששח וקיימא מילתא דרב כהנא דקאמר מנין לשחיטה מן הצואר דהיינו גרון כדתנן לעיל (חולין דף יט:) שכל הצואר כשר לשחיטה וכל העורף כשר למליקה:
וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיַיהּ גִּיסְטְרָא
Traduction
The Gemara asks: And if the halakha is derived through tradition, what halakha does the verse: ''And you shall slaughter,'' come to teach? The Gemara answers: The verse serves to teach that one should not sever the head completely from the animal’s body and render it a broken animal. He cuts only the windpipe and the gullet, which are adjacent to the major blood vessels.
Rachi non traduit
וקרא למאי אתא. כיון דהלכות שחיטה הלכה למשה מסיני הן:
דלא לשוייה גיסטרא. שלא יחתוך כל המפרקת לשנים דהכי משמע חטהו הוצא את דמו ותו לא ולאידך לישנא הכשר אכילתו דהיינו הסימנין ותו לא. לישנא אחרינא דלא לשוויה גיסטרא שלא ידרוס אע''ג דהלכות שחיטה הלכה למשה מסיני הם יש מהם שנכתבו כגון דרסה דמפקינן לקמן מושחט אין ושחט אלא לשון ומשך וכי גמירי הלכתא אשארא ודרסה קרי גיסטרא כדתנן במתניתין היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אלמא דרסה לשון התזת ראש בבת אחת קרי לה דהיינו גיסטרא מפני שהמוליך ומביא אינו חותך אלא לפי דעתו וכשהוא רוצה מושך את ידיו אבל הדורס זה החותך כמו שחותכין מקל דק או דלעת או קפלוט שחותך בכח ומתיז להלן:
רַב יֵימַר אָמַר אָמַר קְרָא וְזָבַחְתָּ מִמָּקוֹם שֶׁזָּב חַתֵּהוּ מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי חַתֵּהוּ לִישָּׁנָא דְּמִתְבַּר הוּא דִּכְתִיב אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת
Traduction
Rav Yeimar says: From where is it derived that slaughter is performed from the neck? It is derived from a verse, as the verse states: ''And you shall slaughter [vezavaḥta] of your herd and of your flock'' (Deuteronomy 12:21), which is interpreted homiletically: From the place where the blood flows [shezav], break it [ḥattehu], i.e., cut it. The Gemara asks: From where may it be inferred that this term, ḥattehu, is an expression of breaking? The Gemara answers: It is inferred from a verse, as it is written: ''Neither fear nor be dismayed [teḥat]'' (Deuteronomy 1:21); ensure that your spirit will not be broken.
Rachi non traduit
שזב. שדמו זב:
חתהו. שברהו כלומר חתכהו:
וְאֵימָא מֵחוֹטְמוֹ זָב עַל יְדֵי חִתּוּי בָּעֵינַן וְהַאי זָב מֵאֵלָיו הוּא וְאֵימָא מִלִּבּוֹ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי גְּמָרָא
Traduction
The Gemara challenges: And say that an animal is slaughtered from its nose, from which mucus flows, as the verse did not mention blood. The Gemara responds: We require a fluid that flows by means of breaking, and this mucus flows on its own. The Gemara challenges: And say that an animal is slaughtered from its heart by means of stabbing. And furthermore, with regard to those actions that invalidate slaughter, i.e., interrupting, pressing the knife during slaughter, concealing the knife in the course of an inverted slaughter, diverting the knife from the place of slaughter, and ripping, from where do we derive them? Rather, these disqualifications are learned through tradition. The requirement of slaughter from the neck is also learned through tradition.
Rachi non traduit
מחוטמו. שהוא זב ליחה תמיד דהא דם בקרא לא כתיב:
לבו. אם תתקע בו סכין הוא זב דם הרבה:
וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיֵיהּ גִּיסְטְרָא
Traduction
The Gemara asks: And if the halakha is derived through tradition, what halakha does the phrase in the verse: ''And you shall slaughter'' come to teach? The Gemara answers: The phrase serves to teach that one should not sever the head completely from the animal’s body and render it a broken animal. He cuts only the windpipe and the gullet.
Rachi non traduit
דלא לשוייה גיסטרא. ולא ידרוס דהכי משמע חתהו עד שיזוב ותו לא אבל דורס אין בידו למנוע ולמשוך ידו. ובלישנא אחרינא כדפרישית חתהו עד מקום שהוא זב ותו לא. מר יליף מהאי קרא ומר יליף מהאי קרא:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא וְשָׁחַט אַל תִּקְרֵי וְשָׁחַט אֶלָּא וְסָחַט מִמָּקוֹם שֶׁסָּח חַטֵּהוּ
Traduction
The school of Rabbi Yishmael taught: From where is it derived that slaughter is performed from the neck? It is derived from a verse, as it is stated: ''And he shall slaughter [veshaḥat]'' (Leviticus 1:5). Do not read it as: Veshaḥat; rather, read it as: Vesaḥat, which literally means: And he shall squeeze, which is interpreted homiletically: From the place where the animal speaks [saḥ], purify it [ḥattehu]. The animal’s voice emanates from its throat; therefore, it is slaughtered from the neck.
Rachi non traduit
שסח. שמוציא קול: לשון מסייע להוציא קול ובבכורות (דף מ.) נמי לענין מומין בבהמה תנן ושניטל רוב המדבר בלשונו:
וְאֵימָא מִלְּשׁוֹנוֹ בָּעֵינַן דַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֵיכָּא וְאֵימָא דְּקָרַע וְאָזֵיל עַד דַּם הַנֶּפֶשׁ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי גְּמָרָא
Traduction
The Gemara objects: And say that slaughter is from its tongue. The Gemara explains: We require that slaughter be performed on a part of the animal’s body from which blood of the soul is spilled, and when one cuts the tongue there is no blood of the soul spilled. The Gemara objects: And say that one rends the animal starting from the tongue and continues until the blood of the soul is spilled. And furthermore, with regard to those actions that invalidate slaughter, i.e., interrupting, pressing the knife, concealing the knife, diverting the knife, and ripping, from where do we derive them? Rather, these disqualifications are learned through tradition. The requirement of slaughter from the neck is also learned through tradition.
וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיֵיהּ גִּיסְטְרָא
Traduction
The Gemara asks: And if the halakha is derived through tradition, what halakha does the phrase in the verse: ''And you shall slaughter,'' come to teach? The Gemara answers: The phrase serves to teach that one should not sever the head completely from the animal’s body and render it a broken animal. He cuts only the windpipe and the gullet.
וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא דְּתַנְיָא רַבִּי חִיָּיא אָמַר מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים
Traduction
And a tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall cites the source for the halakha that slaughter is performed from the neck from here: As it is taught in a baraita that Rabbi Ḥiyya says: From where is it derived with regard to slaughter that it is performed from the neck? It is derived from a verse, as it is stated: ''And Aaron’s sons, the priests, shall arrange the pieces, the head, and the fat…upon the altar'' (Leviticus 1:8).
Rachi non traduit
ותנא מייתי לה מהכא. אמוראי מייתי לה מקראי דלעיל או מגמרא כדאמרן אבל תנא דתורת כהנים מייתי לה מהכא:
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר וַהֲלֹא רֹאשׁ וּפֶדֶר בִּכְלַל כָּל הַנְּתָחִים הָיוּ לָמָּה יָצְאוּ לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֵין לִי אֶלָּא נְתָחִים שֶׁיֶּשְׁנָן בִּכְלַל הַפְשָׁטָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ
Traduction
Rabbi Ḥiyya explains: As there is no need for the verse to state: ''The head, and the fat.'' What is the meaning when the verse states: ''The head, and the fat''? Weren’t the head and the fat included in the category of all the pieces, mentioned earlier in the verse? For what purpose did they emerge from the category and warrant individual mention? This is due to the fact that it is stated: ''And he shall flay the burnt offering, and cut it into its pieces'' (Leviticus 1:6). One might have thought that I have derived that only the pieces that are included in the category of flaying must be arranged on the altar. From where is it derived to include the head, which was already partially severed when the animal was slaughtered, and is not flayed? It is derived from a verse, as the verse states: ''With its head and its fat, and the priest shall arrange them'' (Leviticus 1:12).
Rachi non traduit
אין לי. שקרויין נתחים:
אלא אותן שישנם בכלל הפשטה. כדכתיב והפשיט ונתח וגבי עריכה דכתיב נתחים בנתחים הנפשטים משמע:
מנין לרבות. בכלל עריכה גם את הראש שאינו בכלל הפשטה שהרי הותז בשחיטה קודם הפשטה דכיון דנחתכו סימנין קרי ליה הותז מפני שכל חיותו תלוי בהן וכמנח בדיקולא דמיא ובכלל הפשטה אינו אלא קרב כמות שהוא כדאמרינן בזבחים (דף פה:) צמר [שבראשי הכבשים ושער] שבזקן התיישים [והעצמות והגידין] והקרנים והטלפים [שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה]:
תלמוד לומר את ראשו ואת פדרו וגו'. ולקמיה פריך תלמוד לומר את הראש ואת הפדר מיבעי ליה למיתני דהא ביה קיימינן:
Tossefoth non traduit
מנין לרבות את הראש שכבר הותז כו'. משמע דלא הוי בכלל ונתח אותה לנתחיה ותימה דבפ''ק (לעיל חולין דף יא.) אמר אתיא מראשה של עולה דרחמנא אמר לנתחיה ולא נתחיה לנתחים ויש לומר דהדר ערביה וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים ואת הראש:
מִדְּקָאָמַר אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז מִכְּלָל דִּשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר
Traduction
The tanna concludes: From the fact that Rabbi Ḥiyya says: The head, which was already partially severed, one learns by inference that slaughter is from the neck, as the neck connects the head to the body.
Rachi non traduit
מכלל דשחיטה מן הצואר. דאי לאו הכי במאי הותז:
Tossefoth non traduit
מדקאמר את הראש שכבר הותז מכלל דשחיטה מן הצואר. לא אתא האי תנא אלא למעוטי זנבו אבל אכתי לא ידעינן אי מן הצואר אי מן העורף:
וְתַנָּא פָּתַח בְּרֹאשׁ וּפֶדֶר וּמְסַיֵּים בְּרֹאשׁוֹ וּפִדְרוֹ הָכִי קָאָמַר מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר
Traduction
The Gemara questions the formulation of the baraita. And the tanna of the baraita opened with a question about the extraneous phrase written with regard to a bull burnt offering: ''The head, and the fat'' (Leviticus 1:8), and concludes with an explanation of the phrase written with regard to a sheep burnt offering: ''Its head and its fat'' (Leviticus 1:12). The Gemara answers that this is what the tanna is saying: From where is it derived to include the head, which was already partially severed? It is derived from a verse, as the verse states: ''The head, and the fat'' (Leviticus 1:8).
Rachi non traduit
ופרכינן תנא פתח בראש ופדר. למה נאמר את הראש ואת הפדר וסיים בראשו ופדרו דקאמר תלמוד לומר את ראשו ואת פדרו וערך:
וְרֹאשׁוֹ וּפִדְרוֹ לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא מִנַּיִן לְרֹאשׁ וּפֶדֶר שֶׁקּוֹדְמִין לְכָל הַנְּתָחִים תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ
Traduction
The Gemara asks: And if so, why do I need the verse cited at the end of the baraita: ''Its head and its fat''? The Gemara answers: The verse is necessary for that which is taught in a baraita: From where is it derived that the head and the fat precede all the other pieceswhen the sacrificial portions are sacrificed on the altar? The verse states: ''With its head and its fat, and the priest shall arrange them'' (Leviticus 1:12).
Rachi non traduit
הכי גרסינן וראשו ופדרו מיבעי ליה לכדתניא כו'. והכי מסיים תנא למתניתין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source